קפה הנרייטה בע"מ נ' הופמן ואח'

החלטה

בפניי בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת – צד ג', על החלטותיה של כב' רשמת ההוצל"פ נעמה פרס מיום 21.12.11, כדלקמן:

החלטה מיום 21.12.11, (נומרטור 118947615ט), שניתנה בבקשת המשיבה 2 (להלן: "הזוכה" ו/או "המשיבה"), לבצע פירוק ופינוי רצפת דק שנמצאת ברח' ארלוזורוב 186 תל-אביב, אצל המבקשת, וכן להסיר את כל המיטלטלין והמחוברים מהגינה ברח' ארלוזורוב 186 אצל המבקשת. בהחלטה זו קבעה הרשמת:

"בהמשך להחלטתי מיום 3.12.11, וכהשלמה לה, אני נעתרת למבוקש בבקשת ב"כ הזוכה. ביצוע האמור בפסק דינו של המפקח על רישום המקרקעין מיום 6.12.10 (ומפורט בהחלטתי מיום 3.12.11) ייעשה על ידי הקבלן המורשה , מר רמי כהן, מסק רישיון 1095. הפינוי נשוא פסק הדין יבוצע בין התאריכים 25.12.11 עד 4.1.12 במידה והמיטלטלין המצויים במקרקעין לא ייאספו על ידי החייבת, יהא רשאי ב"כ הזוכה לאחסנם במחסני ההוצל"פ. הנני מורה למשטרת ישראל, לסייע בידי ב"כ הזוכה ו/או קבלן מורשה מטעמו, בביצוע הליך הפינוי, תוך שימוש בכוח סביר ובמידה שאינה עולה על הנדרש".

ביום 21.12.11, ניתנה על ידי הרשמת החלטה נוספת (נומרטור 118947614ט), בבקשת המבקשת לביטול החלטתה הנ"ל מאותו היום. בהחלטתה זו קבעה הרשמת:

"לא מצאתי טעם מנומק ומבורר כלשהו בבקשת צד ג', אשר יש בון כדי להדוף את ביצוע פסק דינו של המפקח על רישום המקרקעין מיום 6.12.2010. פסק הדין קובע ברורות ומפורשות כי חיובי העשה המנויים בו יחולו על החייבת ו/או מי מטעמה, כאשר עצם החזקתה ושימושה של צד ג' במקרקעין בוארו וגוללו בפסק הדין בהרחבה, ואין הם שנויים במחלוקת.

אני סבורה כי פסק הדין מיום 6.12.10 פורש סוכת שלומו על צד ג', ללא עוררין. במידה וסבורה צד ג' כי אין כך הדבר, עליה לנקוט בהליך משפטי מתאים, שלא במסגרת ההליך לביצועו של פסק הדין. כידוע פסק דין יש לבצע עם הינתנו וללא עיכוב. דומתני כי מאז יום 6.12.2010 ועד עצם היום הזה היה בידי צד ג' די והותר זמן לברר את זכויותיה.

אין לקבל התנהלות של צד לפסק הדין השוקט על שמריו ורק כאשר "חרב" ביצוע פסק הדין מונחת על צווארו, בוחר הוא לפתוח בהליכים שונים שמטרתם לעכב או למנוע את הביצוע.

אני דוחה את התנגדות צד ג'".

בהתאם להחלטתי מיום 28.12.11, הוגשו תגובות בכתב לבר"ע מטעם המשיבות. המשיבה 1 הגישה תגובה קצרה במסגרתה ציינה כי היא משאירה את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט.

בד בבד עם הגשת הבר"ע, הוגשה מטעם המבקשת בקשה לעיכוב צו עשה עד להחלטה בבר"ע.

בהחלטתי מיום 28.12.11, ניתן על ידי צו ארעי לעיכוב ביצוע צו עשה עד להחלטה בבר"ע, כפי המבוקש בבקשת המבקשת.

טענתה העיקרית של המבקשת במסגרת הבר"ע הינה כי הרשמת פירשה את פסק דינו של המפקח על רישום המקרקעין באופן מוטעה כך שהינו חל גם על המבקשת, אשר לא היתה צד לו. כפי טענתה של המבקשת לא ניתן לה יומה בבית המשפט וממילא היא אינה מחזיקה בגינה מטעמה של המשיבה 1 – היא החייבת, ולפיכך היא אינה נכנסת בנעליה ו/או פועלת מטעמה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי ובחנתי טענות הצדדים, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטתה של הרשמת הנכבדה באופן המצדיק התערבותי, ולפיכך דינה של הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.

הנני סבור כי את החלטותיה של הרשמת הנכבדה, נשוא הבר"ע שבפניי, יש לקרוא יחד עם החלטתה מיום 3.12.11 (עליה לא הגישה המבקשת ערעור). ביום 3.12.11, ניתנה על ידי הרשמת החלטה בבקשת המשיבה למתן החלטה בבקשה לביצוע פסק דין אשר הוגשה על ידה, "לאור הסבל הרב שנגרם לבעלי הדירות בבית המשותף עקב השתלטות החייבת או מי מטעמה (קפה הנרייטה) על גינת הבית המשותף".

סבורני כי אותם הנימוקים, כפי שפורטו על ידי הרשמת במסגרת החלטתה מיום 3.12.11, יפים גם לשם דחיית הבר"ע שבפניי.

בשל חשיבות הדברים, אביא להלן את החלטתה של הרשמת הנכבדה מיום 3.12.11, כלשונה:

"לאחר שעיינתי היטב בכל המצוי בפני בתיק ושקלתי היטב טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין עתירות החייבת (ובכלל זה בקשתה לקבוע כי אין היא בבחינת צד ראוי לביצוע פסק דינו של המפקח על רישום המקרקעין , מיום 6.12.10, בתיק 255/10 (להלן: "פסק הדין") ובקשתה לסגירת תיק ההוצאה לפועל), להידחות.

עיון בפסק הדין מלמד, כי המפקח על רישום המקרקעין לקח בחשבון בפסק דינו כי השימוש האסור ברכוש המשותף , כמתואר בפסק הדין, נעשה על ידי מי ששוכרת מהחייבת את הנכס שבבעלותה, קרי קפה הנרייטה, ולא במישרין על ידי החייבת. בהינתן האמור לעיל, בחלקו האופרטיבי של פסק הדין נאסר על החייבת , ועל כל מי מטעמה לעשות שימוש ייחודי בגינה. כמו כן, נאסר על החייבת, או כל מי מטעמה, לשים חפצים בגינה, לרבות ריהוט (שולחן וכסאות), צמחיה, מאווררים, שמשיות, פרגולות וכיוצא בזה, בין שהינם מקובעים לקרקע ובין אם לאו. כמו כן נפסק כי על החייבת, או כל מי מטעמה לסלק את ספסל העישון, או הגדר בגינה, או משטח דק העץ, את השלט וכל מיטלטלין או מחוברים שהותקנו בגינה. עוד נפסק כי על החייבת לסגור את הפתח בגינה לכיוון רחוב הנרייטה סולד ולהחזיר את מצב הגינה לקדמותו".

בהתאם לאמור, ועל פי סמכותה, אישרה הרשמת בהחלטה לזוכה למסור למשיבה 1 – היא החייבת ו/או למבקשת – היא צד ג' ,הודעות לביצוע צווי עשה כמפורט בהחלטתה.